חוקי הכבאות

האחריות לשמירה על שלום הציבור בעת טעינת סוללות לתיום-יון של האופנים או הקורקינטים החשמליים חלה על בעל הנכס, המשכיר, או על חברת ניהול הנכס.

בשנת 2020 הוציא אגף הגנה מאש ברשות הכבות המלצות להטענת סוללות לתיום-יון במרחב הציבורי והפרטי. מסמך ההמלצות אינו מחייב ,למעט סעיף 7 במסמך המבוסס על חוק הכבאות פרק ה’:

  • “האחריות לשמירה על שלום הציבור ובטיחותו חלה על הבעלים, או המחזיק בעסק, או הנכס בו מבוצעות הטענת סוללות לתיום-יון.
  • ההנחיות מהוות דרישות מינימום שתכליתן שמירה על נפש ורכוש, מהסכנות הנובעות מהטענת סוללות לתיום-יון.”

לחצו כאן למסמך ההמלצות המלא להטענת סוללות לתיום-יום

חוק הכבאות פרק ה': בטיחות אש

  • אחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה
  • 40. (א) האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה – הוראות בטיחות אש והצלה) חלה על בעל נכס ועל מחזיק בנכס (בפרק זה – האחראי); לעניין זה, יראו אדם העוסק בתחזוקת שטחים משותפים בנכס כמחזיק לעניין השטחים המשותפים בלבד.
  • (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כי לעניין סוגים של נכסים או לעניין סוגים של אמצעי בטיחות אש והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה מוטלת על הבעלים בלבד, על המחזיק בלבד, או על האדם העוסק בתחזוקת השטחים המשותפים בנכס בלבד, או על גורם אחר שקבע.
  • חובת האחראי
  • 41. האחראי חייב למלא אחר כל הוראה לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה ולהחזיק אמצעי בטיחות אש והצלה במצב תקין.
  • פרק ז’: עונשין
  • עבירות בטיחות באש
  • (ג) לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(3);
  • 76. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק

לחצו כאן לקריאת חוק הכבאות המלא

מסמך מטה כבאות והצלה, מחוז מרכז, ענף חקירות וחרום שיצא בדבר ארונות טעינת סוללות ליתיום-יון לאופניים החשמליים בשנת 2020

בעקבות שריפות של סוללות בארונות לטעינת סוללות ליתיום-יון (שאין להם תקן) יצא מסמך שבו מציין ראש ענף חקירות וחרום סגן טפסר אליק אלבז כי: “בארועים הנ”ל השריפה תוחמה ע”י הארונות ולא התפשטה לשאר המבנה”.

עוד מציין את היתרונות להצבת ארונות לטעינת סוללות ליתיום-יון:

  1. ריכוז טעינת כלל הסוללות במקום אחד בדר”כ בקומת הקרקע ולא מפוזר בכלל המשרדים בבניין משרדים רב קומות (דבר המקל על פעולת לוחמי האש בכבוי השריפה באם יצטרכו)
  2. מיקוד סכנת פרוץ השריפה למיקום אחד ולא לפיזור בכלל המבנה ,בטח אם מדובר במבנה רב קומות או קניון.
  3. תיחום השריפה באמצעות הארון אשר מונע מאפקט פיצוץ הסוללה לכלל המבנה או החדר.

לחצו כאן למסמך המלא

מניעת דלקות בבניינים רבי קומות, בבתי עסק ובמוסדות נציבות כבאות והצלה ורשויות הכבאות

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש”ל-1970 (להלן – תקנות התכנון והבנייה) קובעות, כי בניין שגובהו מעל 13 מטרים הוא בניין גבוה, ואילו בניין שגובהו מעל 29 מטרים הוא בניין רב-קומות. לבניינים גבוהים יש מאפייני סיכון אש ייחודיים רבים.

למשל: סבירות גבוהה להימצאות דיירים שפינוים דורש זמן ממושך יותר כגון ילדים, זקנים, חולים ונכים; מדרגות רבות המאריכות את זמן השהות של הנמלטים בחדר המדרגות; חילוץ לכודים בקומות העליונות בבניינים רבי קומות בעזרת סולמות אינו אפשרי; כיבוי האש בבניינים גבוהים מורכב יותר; קיומם של פירים שדרכם יכול העשן לנוע מקומה לקומה; סיכויים רבים יותר לפריצת דלקה בשל ריבוי הדיירים בבניין.

יודגש כי המנופים המצויים בשימוש שירותי הכבאות בארץ יכולים להגיע לגובה מרבי של 44 מטר בלבד (כ-14 קומות לערך) – דבר המקשה על חילוץ הדיירים מהקומות הגבוהות יותר ודורש חילוצם דרך חדרי המדרגות. מאפיינים ייחודיים אלו מחייבים התקנת תקנות מחמירות יותר, שימוש באמצעי בטיחות אש מיוחדים, התקנת אמצעי בקרה על התפשטות העשן, שימוש במערכות מתקדמות לגילוי ולכיבוי אש, תחזוקה קפדנית שוטפת, פיקוח מתמיד, הסברה ותרגולי פינוי. התרשלות במילוי דרישות אלה בבניין גבוה עלולה להיות הרת אסון.

לחצו כאן למסמך המלא

 

image
x

בנק לאומי
סניף 748
מס חש 32330060
חב' זירו קרבון מוביליטי י.ב.ש בע"מ.