סוללת הליתיום התפוצצה וגרמה להדף כמו של פצצה שהרסה קיר בחדר של ילד

בתאריך 25/7/23 נשמע פיצוץ חזק שזעזע מגדל בית דירות, רב קומות ברח' יצחק נבון בקרית אונו. דיירי הבניין דווחו שהם חושבים שהתפוצצה פצצה גדולה ולכן כוחות רבים של חבלנים וכבוי והצלה הגיעו למקום.

בהגיעם למקום הארוע הם ראו מרפסת של דירה בקומה 8 שחלקים ממנה מפוזרים על הרחבה בכניסה לבניין והמחזה השני שהם ראו, זה כמות מים גדולה שיוצאת מחדר המדרגות ומיד היה ברור שהספירנקלרים פועלים בדירה.                                                                                                       

המעליות כמובן במצב כזה מנותקות ולכן החלו הכבאים לטפס לכוון הדירה בחדר המדרגות המוצף. בהגיעם לקומה השמינית לכניסה לדירה, קצין הכבוי נדרש לוודא שאין לכודים בדירה ,מקורות החשמל והגז מנותקים ואז לבחון שהאירוע בשליטה מלאה ולא תהיה התלקחות חוזרת ממוקד האש, רגע לפני שהוא סוגר את הברז של מערכת הספירנקלרים.

אך בהיכנסו לדירה הוא נדהם לראות קיר לבנים מפריד בין חדר לסלון ,שהתבקע וזז ממקומו ואת דלת החדר שוכבת במעבר כאילו מישהו עקר אותו במכה אחת ביחד עם המשקוף וסימני פיח ועשן. מבדיקה מהירה תוך זהוי ראשוני של מוקד השריפה, זוהה קורקינט חשמלי שרוף שהיה מחובר למטען. קצין הכבוי אישר לסגור את הספירנקלרים ואז התחיל הכל להתבהר.

ילד בן 14 ,שהוא הפגוע הראשי בארוע בעיקר בכוויות, סיפר לאנשי כוחות ההצלה "שהוא הטעין את הקורקינט החשמלי בחדרו ואז פתאום היה פיצוץ מטורף והוא הרגיש שהכל עף בעוצמה רבה בחדר.

שהוא פתח את העיניים, הוא ראה את הקיר של החדר מולו מפורק. אש ועשן כבד פרצו מהקורקינט ואז החלו הספירנקלרים לפעול ולהשפריץ מלא מים". הכל קרה תוך שניות. הדבר השני שהוא שמע, זה את הצעקות מחשש לחייו של אימו שהיתה איתו בבית. היא עזרה לו לצאת מהחדר ושניהם יצאו לכוון חדר המדרגות ,עד להגעתם של כוחות ההצלה.

שניהם לא האמינו שמהפיצוץ ומחלקי הקיר שהתעופפו והיו מפוזרים בדירה חייהם ניצלו והם נשארו בחיים.

לארוע כזה קוראים "פיצוץ נפחי" הנובע כתוצאה מפריצת גזים רעילים ודליקים שפרצו מסוללת הלתיום של הקורקינט החשמלי. ההדף שנוצר מפריצת הגזים, הרס קיר מפריד עם בלוק 10 והעיף את דלת החדר ביחד עם המשקוף כאילו היא היתה עשויה מנייר.

כתוצאה "מהפיצוץ הנפחי" היה הדף עצום אך לא בכל החדר, ההדף לא היה ב-360 מעלות, אלא רק בחלק מהחדר ועיקרו של ההדף היה לכוון הקיר המפריד, כך שבפינה של החדר לדוגמא, ניתן היה לראות חלקי לגו שלא נפגעו. מזלו של הילד שההדף מהפיצוץ לא היה לכוונו, אלא לכוון הנגדי, או אולי היה נכון לכתוב, שהיה "נס לחייו" של הילד, ערב תשעה באב……

הילד נפגע והוא מאושפז בבית החולים ואני שולח לו איחולי בריאות וחיים ארוכים, אך אסור לנו לשכוח שהפעם היה "נס" ששמר על חייו של הילד, כי להינצל מהדף  של פיצוץ שמרסק קיר לבנים שלם, נדרש הדף כמו של פצצה או טיל בעוצמה רבה מאד ועוד המזל היה, שפריצת הגזים הרעילים מסוללת הליתיום של הקורקינט (אמוניה וחומצה פלאורידית) לא הרעילה את הילד בחדרו למוות.

כאשר פורצים הספירנקלרים המים והליתיום "מתנגשים" וחל "פרוק" של המים וגם גז מימן מצטרך לרעלים שבחדר ביחד עם האש האלימה והעוצמתית.

3 מתזים פעלו בדירה, של 160 ליטר מים לדקה בכל מתז, זוהי כמות עצומה של מים שכנראה מנעה מהאש לשרוף את כל הדירה ומנעה מהגזים להרעיל את הילד ואת משפחתו עד למוות, שאם לא כך, האסון היה כבד מאד. אמנם הדירה לא נשרפה, אך מההדף, נראה שקורת בטיחות בדירה נפגעה וכמות המים שיצאו מהספירנקלרים עשתה נזק כספי גדול לרכוש בדירה וגם למעליות הבניין ולחדר המדרגות. נזק שמוערך במאות אלפי ₪.

כולי תקווה שבעלי הדירה היו מבוטחים וחברות הביטוח יתנו מענה מהיר והולם למצבם הקשה. אפשר להעריך שיהיו תביעות של חברות הביטוח ,של ועד הבניין ואולי תביעות הדדיות מול מי שמכר לילד את הקורקינט, את הסוללה ואת המטען. קשיים רבים להתמודדות עוד לפניהם וזאת בתקווה שהילד יבריא במהרה מהפגיעות בגופו ובאבריו הפנימיים.

סוללת ליתיום היא "פצצה מתקתקת".

אם לא נשכיל להבין שכאשר אנחנו מכניסים אותה לבית, למשרד או לעסק, אנחנו מסכנים את חיינו ,חיי משפחתנו ואת חיי הסובבים אותנו. סוללת לתיום לא חייבת להיות בטעינה כדי להתפוצץ, מספיק שהיא תתחמם ממשך הנסיעה בחום הכבד של הקיץ, או מספיק שהיא תיפול בטעות ותקבל מכה קלה, או שתחדור אליה לחות, הדבר יגרום מהר מאד לפריצת הגזים הרעילים, וכמו במקרה הזה ,ההדף של הפיצוץ מהסוללה יהיה גדול ואז תגיע גם האש האלימה בטמפרטורה של 1350 מעלות, עם חלקי סוללה שעפים לכל עבר וכל מה שמסביב יידלק ולא תמיד "הנס" ירחף מעל ראשם של אלו שאמרו "לי זה לא יקרה"!

אז כדי למנוע את הסכנות, חשוב שתדעו שאין להטעין את הסוללה מיד לאחר נסיעה ממושכת, חשוב לתת לסוללה להתקרר בטרם תחברו אותה לטעינה נוספת.

את הסוללה מטעינים רק במרפסת , בחצר ,או במקום עם חלון פתוח ובהשגחה מלאה עד גמר הטעינה. בתום הטעינה יש לנתק את הסוללה מכבל המטען. אבל כדי לישון טוב מבלי לחשוש באמת, פורסם לפני מספר שבועות בטלוויזיה, כי חברה ישראלית פיתחה תא לטעינה בטוחה לסוללת הליתיום. כל מי שעושה שימוש בסוללת ליתיום, למען בטיחותו ובטיחות משפחתו, כדאי לו לרכוש את התא הבטוח, כי אירועים רבים של פיצוצים ושריפות מסוללות הלתיום ימשיכו להיות והסכנה מהם רק תגדל.

ניתן למנוע את האסון הבא!

המאמר נכתב ע"י מר דוד וולף ממונה בטיחות אש מוסמך, המתמחה בתחום הלתיום.

דודו וולף – david@aminotech.co.il

מצ"ב תמונות מהאירוע, כפי שפורסמו ע"י הרשות הארצית לכבאות והצלה.

לצפייה בסרטון כפי שהתפרסם בחדשות 12:

https://www.ifat.com/InfoBuzzerItemPage/?resourceId=12306730&appUser=0&infoType=10

המגמה העולמית של חברות לעודד את עובדיהם לעבור לשימוש בתחבורה ירוקה טומנת בחובה גם סכנה.

חברות רבות מעודדות את עובדיהם לעבור לשימוש בתחבורה ירוקה של אופנים או קורקינטים חשמליים, כחלק ממגמה עולמית. אך בתחבורה ירוקה המונעת ע"י סוללות ליתיום, יש סיכון גדול מפיצוץ ומאש אלימה לחייהם של המשתמשים באופנים או בקורקינטים החשמליים.

כולם מורווחים מהמעבר לתחבורה ירוקה. אז למה אף גורם מקצועי לא מתריע על הסכנות מסוללות הליתיום, שמשמשות אותנו ביום יום באופנים או בקורקינטים החשמליים בהם אנחנו נוסעים למקום העבודה?

במעבר לתחבורה ירוקה, העובדים מרוויחים חיסכון כספי של הוצאות רכב שנתיות הכוללות עלויות ביטוח, חסכון בטיפולים במוסך, חסכון בהוצאות דלק וחניה, אך בעיקר הורדת הסטרס היומי של נסיעה בפקקים בלתי נסבלים ובחיפוש חניה שמציאתה גובלת בזכייה יומית של כרטיס פיס.

לא רק "חסכון כספי" מרוויחים העובדים שעוברים לשימוש בתחבורה ירוקה, הנסיעה באוויר הפתוח, ללא לחצים, ללא פקקים, גורמת לעובדים להתחיל את יומם, יותר נינוחים ובריאים וגם יותר אפקטיביים.

החברות שמעודדות את עובדיהם לשימוש בתחבורה ירוקה, מרוויחות חיסכון באחזקת צי רכב, חסכון באחזקת נדל"ן המשמש לחניה וחסכון רב בשימוש בדלקים המזהמים את כדור הארץ.

אז המעבר לתחבורה ירוקה שפעולת על אנרגיה ירוקה, טובה לכדור הארץ וטובה לנו, אך בשימוש באנרגיה ירוקה של סוללות ליתיום, יש גם סיכון גדול לפגיעות בגוף ובחיי אדם.

סוללת הליתיום היא "מאגר אנרגיה נייד" שמאפשר לנו לנסוע יום יום באופנים או בקורקינט חשמלי במשך שעות רבות. החברות הגדולות בעולם המייצרות את הסוללות, מנסות לדחוס תהליך של טעינה ,אגירה ופריקה וייצור אנרגיה גדולה ככל שניתן, בתאי סוללות קטנות ככל שניתן.
קוראים לזה "צפיפות אנרגטית גבוהה" ,שמשמעותה היא, אגירת אנרגיה רבה ביחידת תא סוללה קטנה מאד.

הבעיה היא "שהנוסחה" הזו מביאה לא פעם למצבי קיצון של חוסר איזון אנרגטי בסוללה, המובילים לתהליכי חמצון ,תסיסת המלחים והחומצות הרעילות והדליקות, המשולבות בסוללה עם הליתיום. כאשר החומצות נחשפות לאוויר ולחמצן, הן יוצרות גזים נפיצים של מימן ,אמוניה וחומצה פלאורידית ושהגזים פורצים ביחד מהסוללה, מי שנושם את הגזים הללו, יקבל כוויות בדרגה 3 בדרכי הנשימה ובעיניים ותוך שניות שהאש תפרוץ, הוא יהיה כבר בסכנת חיים אמיתית.

כל חברה שמעודדת את עובדיה לעבור לתחבורה ירוקה, צריכה לדעת שהיא יוצרת סכנה לעובדיה כאשר היא מאפשרת להם להעלות את הסוללה למשרד, כי הסוללה יכולה להתפוצץ גם במעלית ומקרים כאלו כבר קרו. תארו לכם סוללת ליתיום שמתפוצצת במעלית וממנה פורצים גזים רעילים ותוך שניות פורצת אש אלימה של 1350 מעלות צלזיוס, לא בטוח שמי שיהיה במעלית יצא בחיים!!! הסיכון עוד גדול יותר, כאשר החברות מאפשרות לעובדים להטעין את הסוללה במשרד!!!  בדרך כלל העובדים נוהגים להטעין את הסוללה מתחת לשולחן במשרד, במידה והסוללה תתפוצץ, האש שתפרוץ ממנה כל כך מפחידה ואלימה, שהעובדים פשוט יברחו למקום בטוח. הספירנקלרים במשרד הבוער יתחילו לפעול והראקציה הראשונה של מים וליתיום בוער, היא תגובה של פיצוצים ואש מוגברת. המים מהספירנקלרים רק יקררו את הלתיום הבוער, אך לא יפסיקו את האש. במקרה הטוב, השריפה תדעך עד להגעת כוחות ההצלה שישתלטו על השריפה והנזקים מכמויות המים שיהיו למשרד יסתכמו במאות אלפי ₪ וזה במקרה הטוב!
במקרה הרע ,השריפה תתפשט למשרדים הצמודים ומשם לשאר המשרדים בקומה ולשאר הקומות בבניין והארוע יכול להגיע לממדים של "ארוע רב נפגעים".

אז מה הפתרון לסכנה, מסוללת הליתיום בבנייני המשרדים?

דבר ראשון מונעים כניסה של סוללות הליתיום לשטח הבניין והמשרדים וברור מכך שמונעים כל טעינה בשטח המשרדים.

חשוב לדעת שקיים פתרון בטיחותי של לוקר לטעינה בטוחה המשמש עובדים רבים בבנייני משרדים. הלוקר הוא פטנט ישראלי של חברת Load & Lock והוא היחיד עם אישור בטיחות אש. 
השימוש בתאי הלוקר הוא ע"י אפליקציה קלה וידידותית למשתמש, עם טכנולוגיה חכמה לתפעול הלוקר. הלוקר מאפשר אחסון וטעינה בטוחה של הסוללה המסוכנת בתא, ללא כל סיכון למשתמש, או לשאר באי המשרד.

הלוקר הוא הפתרון היחיד שנבדק ואושר ע"י מעבדה המוסמכת ע"י מכון התקנים והוא היחיד האפקטיבי למניעת אסון מפיצוץ סוללת ליתיום.

פתרון הלוקר הבטיחותי, מאפשר לחברות להשכיר עבור עובדיהם תאים לטעינה בטוחה לסוללות וכך למנוע אסון במשרדי החברה שיכול להתפתח מטעינה פשוטה של סוללת הליתיום. כך החברות יכולות להמשיך ולעודד את עובדיהם לשימוש בתחבורה ירוקה, בשילוב עם בטיחות מלאה במשרדים.

אז מפסיקים לסכן את העובדים במשרדים, ע"י שימוש בלוקר לטעינה בטוחה!

ניתן למנוע את האסון הבא!

המאמר נכתב ע"י דוד וולף ממונה בטיחות אש מוסמך, המתמחה בתחום הלתיום.

דודו וולף – david@aminotech.co.il

הסכנות משימוש בסוללות האופנים והקורקינטים החשמליים.

אתם יודעים שקניתם אופנים  או קורקינט חשמלי ,קניתם איתם גם סוללה שהיא פצצה מתקתקת?

אתם מודעים לכך שהסוללה יכולה בכל רגע להתפוצץ במשרד או בבית, או אפילו במעלית ולא ניתן לכבות אותה?

איך יכול להיות שאנחנו קונים אופנים או קורקינט חשמלי עם סוללת לתיום-יון ואף אחד לא מיידע אותנו שהסוללה יכולה להתפוצץ וגזים רעילים ומסוכנים יפרצו עם עשן סמיך ותתלקח אש אלימה בעוצמת חום אדירה של 1350 מעלות חום?

של מי התפקיד ליידע אותנו על הסכנות מסוללות הלתיום-יון?

השימוש היומיומי באופנים וקורקינטים חשמליים מייצר לנו נוחות רבה אך גם סכנת חיים של ממש, דווקא מהסוללה שהיא מקור האנרגיה של האופנים והקורקינטים החשמליים.

בשנת 2022 נשרפו למעלה מ-300 דירות באופן כליל ובשנתיים האחרונות 6 אנשים נשרפו למוות מהתלקחות סוללת הלתיום של האופנים והקורקינטים החשמליים.
כל יום קורים מספר ארועים בהם מתפוצצות סוללות של אופנים וקורקינטים חשמליים אבל הם לא מדווחים, כי רק בנזקי רכוש כבדים וחס וחלילה מקרי פגיעה בחיי אדם, מדווחים לרשות הכבאות.

אז בואו נבין מהם הסכנות מהסוללה של האופנים והקורקינטים החשמליים.

קיימים כיום בישראל למעלה ממיליון משתמשים באופנים או בקורקינטים חשמליים.
השימוש בהם מספק לנו חסכון כספי לא מבוטל, נוחות רבה במחיר זול, נסיעה ללא פקקים וללא צורך בחיפוש מתיש של חניה, אך חוסר הידע בשימוש נכון בסוללה שמניעה לנו את המכשיר, חושפת אותנו לסכנת חיים בעת השימוש עם הסוללה, או גם בעת הטעינה של הסוללה.

אם היינו יודעים למשל שאחרי שנסענו זמן רב והוצאנו את הסוללה מהאופניים, אנחנו צריכים לתת לה להתקרר לפחות חצי שעה בטרם נחבר אותה לטעינה נוספת, כדי למנוע ממנה להתלקח.

או אם היינו יודעים שבקורקינט, הסוללה היא במבנה התחתון עליו אנחנו עומדים ושאנחנו קופצים ממדרכות , אנחנו "קופצים" על הסוללה ולאט לאט אנחנו פוגעים מבלי שנדע, בחיבורים שבסוללה או בסוללות הקטנות שבגוף הסוללה ואז חלוקת האנרגיה בסוללה לא תהיה תקינה ומשם הפיצוץ של הסוללה קרוב יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

או אם היינו יודעים שאסור להשאיר את הסוללות בשמש בעיקר בחודשי הקיץ החמים.
חשיפה לשמש או לחום בזמן ממושך, תיפגע בסוללה ותביא לתסיסת החומצות שיפרצו עם גזים רעילים ועשן סמיך ומסוכן ביותר ותוך שניות בודדות תתפוצץ הסוללה ומטחי אש אדירים וקרינת חום עצומה של למעלה מ-1000 מעלות חום יפרצו מהסוללה וכל מה שקרוב אליה יידלק ויפגע.

או אם היינו יודעים שבסוללה יש מין מכשיר קטן שנקרא B.M.S שתפקידו לנתק את הזרם בין המטען לסוללה, ברגע שהסוללה הוטענה באופן מלא. הבעיה עם המכשיר הקטן הזה, שלפעמים הוא מתקלקל, או החוטים שלו מתנתקים והמתח בעת הטעינה פשוט לא מפסיק ומחמם את הסוללה ומשם הפיצוץ והאש יגיעו מהר מאד…

אבל הכי חשוב ,אם היינו יודעים שהסוללה מתפוצצת, יוצאים גזים רעילים של מימן ,אמוניה וחומצה פלאורידית, שאסור לנשום אותם, כי הם יגרמו לכוויות קשות בדרכי הנשימה ואף למוות מיידי ואין טעם לנסות לכבות את הסוללה הבוערת עם מטף, כי האבקה שתצא מהמטף רק תחנוק יותר את מי שמנסה לכבות את הסוללה ומסוכן עוד יותר לנסות לכבות את הסוללה עם מים, כי לתיום בוער ומים זה כמו ,שמן חם ומים….

אז מה שהכי בטוח לעשות זה, לפתוח מיד חלונות ולהתרחק לפחות כ-5 מטרים מהסוללה, כי שהיא בוערת, עפים ממנה חלקים בוערים שיכולים לגרום לכוויות קשות בגוף ולאחר שהתרחקתם למקום בטוח ,תזעיקו את כוחות ההצלה.  

אם היינו יודעים  את הסכנות, אולי היו נמנעים מקרים של מאות שריפות מסוללות הלתיום בשנה!

חוסר הידע של הציבור כל כך גדול מהסכנות של סוללות האופניים והקורקינטים החשמליים, ולכן חייבים להוציא מידע לציבור ולפרסם אותו בכל מהלך השנה, בכל אמצעי התקשורת, לכל הגלאים, על הסכנות והסיכונים שבשימוש הסוללות לתיום-יון וזה תפקידם של הגורמים המקצועיים והאחראיים בשרות המדינה על בטיחות הציבור.

הגורמים האחראיים חייבים להוציא הגבלות על הכנסה וטעינה של סוללות הלתיום-יון במקומות בהם קיימים בני אדם רבים ורכוש דליק כגון משרדים , קניונים מקומות של פנאי, בידור ,תרבות ועסקים, בדיוק כמו שחייבו חבישת קסדה ומניעת נסיעה על מדרכות ככללי בטיחות וחובה בחוק.

הפרסום חייב לספק מידע על דרכי מניעה ושימוש נכונים, שימנעו את פיצוץ סוללת הלתיום-יון.
הפרסום חייב לספק דרכי התמודדות בעת פיצוץ סוללת הלתיום-יון.
הפרסום חייב לספק מידע על אמצעי בטיחות הקיימים בישראל, שימנעו את האסון מהשימוש בסוללות הלתיום-יון.
המידע חייב להיות נגיש לכל מי שמעוניין לקנות ולמי שכבר קנה קורקינט או אופניים חשמליים.  

לסיום. אולי רק הפעם לא נבנה על ניסים ולא נחכה לאסון הכבד שיקרה בבניין משרדים, או בבית דירות, הגורמים האחראים בשרות המדינה יחוקקו תקנות למניעה מהסכנות ויפעלו לפרסם את הסכנות לציבור ואולי נצליח להציל את המשתמשים בקורקינטים ובאופנים החשמליים מאסון נורא.

המאמר נכתב ע"י מר דוד וולף ממונה בטיחות אש מוסמך, המתמחה בתחום הלתיום.

x

בנק לאומי
סניף 748
מס חש 32330060
חב' זירו קרבון מוביליטי י.ב.ש בע"מ.